עם התפתחות מתמשכת של התעשייה, לפעמים בגלל הצרכים המיוחדים של זירת העבודה, יש צורך להתאים את נפח האוויר של המאוורר הצנטריפוגלי כדי שנפח האוויר יעמוד בתנאים הנדרשים.
נכון לעכשיו, ישנן שתי דרכים להתאים את נפח האוויר של המאוורר, האחת היא התאמת השסתום, והשנייה היא התאמת להב הכניסה. לכל שיטת התאמה יש השפעות התאמה שונות, כגון התאמת שסתום אוויר והתאמת שסתום אוויר ביציאה, אשר משנים את המאפיינים של רשת הצינורות.
טווח ויסות נפח האוויר הוא בדרך כלל בכל התנאים של עקומת הביצועים המדורגת של המאוורר. עקב שינוי המאפיינים של רשת הצינורות על ידי הגדלת התנגדות רשת הצינורות באופן ידני, ההתנגדות הנוספת שנוצרת מסגירת שסתום האוויר הקטן צורכת את ירידת הלחץ, ומשק הרגולציה גרוע.
ויסות שסתום כניסת האוויר: כאשר הצינור מוגדר בצד היניקה של המאוורר, עקרון הוויסות זהה לזה של שסתום יציאת האוויר; כאשר הצינור מוגדר בצד הפריקה של המאוורר, עקומת הביצועים של המאוורר משתנה על ידי שינוי לחץ הכניסה של המאוורר.
הוויסות של שסתום אוויר ספירלי משנה את מאפייני המאוורר על ידי שינוי אזור היציאה של המאוורר. בהשוואה להפחתת נפח האוויר, שינוי ההספק קטן והשפעת החיסכון באנרגיה אינה משמעותית.
באופן עקרוני, ניתן להשתמש בשתי שיטות ההתאמה הללו בכל התנאים תחת העקומה המדורגת כדי להזיז את נקודת הזינוק לכיוון של זרימה קטנה. לכן, הוא נמצא בשימוש נרחב במאוורר צנטריפוגלי במהירות קבועה. התאמת להב הכניסה היא לכוונון הלהב כדי לשנות את כיוון הזרימה של אימפלר היניקה ולשנות את עקומת הביצועים של המאוורר. ויסות הפיתול החיובי של זרימת הכניסה של המאוורר הצנטריפוגלי יכול להגיע לכל תנאי העבודה מתחת לעקומת הביצועים כאשר זווית להב הכניסה היא אפס. ויסות הפיתול השלילי של זרימת האוויר בכניסה יכול להגביר את הלחץ והזרימה של המאוורר, אך טווח הוויסות מוגבל.
לכן, כאשר יש צורך להתאים את נפח האוויר של המאוורר הצנטריפוגלי, ניתן לבחור שיטה מתאימה יותר בהתאם למבנה ודרישות השימוש של המאוורר, כך שהמאוורר יוכל להגיע למצב פעולה טוב מבלי לפגוע בגוף המאוורר. הגדל את נפח האוויר כדי לעמוד בדרישות תנאי העבודה שלו.
